המשגיח הרב וולבה זצ״ל
(נכתב על ידי הרב לויכטר מתוך ההקדמה על הפירוש על הנפש החיים)
מקימי מעפר דל, מאשפות ירים אביון. להושיבי עם נדיבים, עם נדיבי עמו.
לפני כשלשים שנה, בשנת תשמ"ב, עבר מו"ר המשגיח (הגר"ש וולבה זצ"ל) להתגורר בירושלים, והחל ללמוד אתי בחברותא מידי שבוע בשבוע. הספר הראשון אותו ביקש המשגיח ללמוד היה 'נפש החיים'. הוא ז"ל תמיד הדגיש שספר זה, כמקובל בידינו, הוא ספר הדרכה לעבודה מעשית. המשגיח ז"ל הביע את חשיבותו של הספר לעבודת ה' שלנו באומרו: 'ר' חיים אמר לר' זונדל: 'ספר מסילת ישרים יהיה מנהלך', רק משום שהוא עדיין לא הדפיס את ה'נפש החיים'.' במיוחד הדגיש המשגיח שאפשר לגשת לעבודה מעשית על פי ספר נפש החיים רק אחרי שלמדנו אותו לעומק והבנו היטב את הנאמר בו. בלימודנו ביקש המשגיח לרדת לעומקם של דברים, ועל כן למדנו את הספר בעיון רב, תוך עיון בספרים שונים להרחבת הסוגיות הנידונות בספר. המשגיח אף דרש וחקר אחר תשובות לשאלות שהתעוררו במהלך הלימוד אצל אנשים גדולים.
................................................
זכורני שבתחילת דרכי אצל מו"ר המשגיח זצ"ל הבעתי בפניו את תודתי בסיום כל לימוד, מרוב התפעלות על שהוא מקדיש מזמנו ללמוד עימי ולהשפיע עלי חסד גדול כזה. כעבור זמן גער בי המשגיח על כך, וסיפר לי שהוא למד עם הגר"י הוטנר זצ"ל במשך שנים, אך אף פעם לא אמר 'תודה', משום שהיה ברור לו שדברי התורה שהוא לומד עמו לא נועדו עבורו אישית, אלא עליו להעבירם בצורה זו או אחרת לכלל ישראל. ספר זה הוא קיום אותה 'צוואה', שדברי התורה שלימד אותי המשגיח זצ"ל לא יהיו כמוסים עמדי ח"ו, אלא יעמדו לתועלת הציבור. יה"ר שהציבור אכן יפיק תועלת מהם. ואם אזכה שיבוא אפילו בן עלייה אחד ויבנה לעצמו עולם פנימי עשיר מתוך הספר הזה, והיה זה שכרי.
